פסיקה חדשה, בנושא קיום חוזים בתקופת קורונה סותרת פסיקת עבר ומאפשרת ביטול החוזה.
שני שופטים בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, פסקו באופן שונה בנוגע ליישום הוראות סעיף 18 לחוק התרופות והתנאים המצטברים לסיכול בעת מגפת הקורונה.
המשך ניתוח שפורסם בעבר בנושא קיום חוזים בתקופת קורונה.
מאז כתיבת המאמר ופרסום מסמך המלצות צוות הבחינה של משרד המשפטים, התפרסמו מספר פסיקות בנושא - סותרות יש להדגיש - והמשאירות מרחב לדיון בהוראות סעיף 18 לחוק התרופות והתנאים המצטברים לסיכול בעת מגפת הקורונה.
האחת ממש לאחרונה, בה פסקה השופטת רחל-בת ערקובי, מבית המשפט המחוזי בתל-אביב, כי מגפת קורונה מהווה עילה לסיכול חוזה. בפסיקה "נדונה שאלת מועד פינויה של דירת חייבים אשר נאלצו למכור את דירתם במסגרת הליכי כינוס ואשר על מועד פינויה הוסכם עם הרוכשים. אלא שאז פרצה מגפת הקורונה אשר הגבילה את יכולתם של החייבים לעמוד בהתחייבותם החוזית" (דה-מרקר, פה).
לעומתה, בתאריך 8/7/2020 פסק השופט חגי ברנר, גם הוא מבית המשפט המחוזי בתל-אביב, פסיקה הפוכה ובה קבע כי (פסק הדין). השופט ברנר מדגיש כי מצד אחד "סיכולה של מטרת השכירות מבחינתו של הנאמן לא נבע מנסיבות הקשורות במושכר או בדרכי הגישה אליו, אלא בעטיו של משבר הקורונה, שהוא משבר גלובלי ואין לו קשר למושכר זה או אחר, ולייתר דיוק, בעקבות פרסום תקנות שעת החירום (נגיף הקורונה החדש – הגבלת פעילות) התש"ף-2020 ,שאסרו על פתיחתן של חנויות שלא לצרכים חיוניים מסויימים" (שם, עמ' 5). אך מצד שני "הנאמן הוא זה שבחר שלא להפעיל את החנות ולהוציא את עובדי החנות לחל"ת כדי לחסוך בעלויות ההפעלה ... עצם הבחירה שומטת את הקרקע מתחת לטענה בדבר העדר אפשרות הגישה ואיסור ההפעלה" (שם, עמ' 6).
השופט מסביר כי "הוראת סעיף 18 לחוק התרופות מפרטת איפוא שלושה תנאים מצטברים לתחולתה של הגנת הסיכול: קיומן של נסיבות מסכלות ההופכות את קיום החוזה לבלתי אפשרי או לשונה באופן יסודי ממה שהוסכם בין הצדדים; העדר ידיעה או יכולת לצפות, בעת כריתת החוזה, את הנסיבות המסכלות; חוסר יכולת של המפר למנוע את אותן נסיבות" (שם, עמ' 7), אך אלו לא מתקיימות במלואן. כך שכבוד השופט ברנר לא מאפשר סיכול החוזה ועל בסיס תקנות שעת החירום ומהטעם שלא נחסמה הגישה למושכר והתאפשרה הפעלתו במגבלות הנתונות ובפרט שלנאמן הייתה ידיעה מלאה על המצב "בשל בחירתו זו של הנאמן להמשיך ולהפעיל את החנות גם לאחר שנודע אודות קיומו של משבר הקורונה" (שם, עמ' 10).
גם ביולי פסק השופט עמית יריב ופיתח דיון מרתק העוסק באיזון שבין 'סִיכּוּל' ובמסגרת סעיף 15 לחוק השכירות, 'תְּרוּפוֹת' כפי שהן באות לידי ביטוי בסעיף 18 לחוק התרופות בדיני חוזים ושאלת 'תֹם לֵב' בהתנהלות מי מהצדדים. ובפרט מבהיר כי יש למלא את התנאים בהוראה 18 במלואם ואין להפר חוזה, "כאשר מדובר ביחסי שכירות המתנהלים בין הצדדים משך חמש שנים, לא יהיה באירוע מסכל בן חודשיים כדי להצדיק ביטול החוזה".
ראוי גם להזכיר כי סיקרנו פה את עמדת המדינה כיום, הגורסת כי לא תתערב בדיני חוזים בתקופת משבר קורונה ואלא אם מדובר בשכירות למגורים בלבד ומקרים יוצאי דופן דומים.
כפי שכבר נקבע בעבר, אפשרות סיכול או אי סיכול חוזה תידרש לפסיקת בית המשפט העליון ועד אז - יעשו נכון הצדדים אם יפנו לייעוץ משפטי וגישור.
===
הבהרה: אין בדברים האמורים מבחינת יעוץ משפטי וחובה להתייעץ עם עורך דין.
משרד שורצברד ושות' עורכי דין, מתמחה בדיני חוזים, חברות, שירותי עריכת דין, יעוץ משפטי, דיני עבודה, מיסים וכן מספק שירותי גישור ונוטריון.
