בעלי אתרים ונכסים דיגיטליים אחרים - שימו לב, תנאי-השימוש עלולים לחשוף אתכם לתביעה במדינות זרות.
בפסיקת בית המשפט המחוזי לוד (ת"צ 52768-07-15 אשל נ' Google Inc), השופטת אסתר שטמר קבעה כי ניסוח 'מעורפל' מאפשר להעביר את התביעה למדינת התובע ואינה חייבת להתקיים דווקא במדינה בה יושב הנתבע.
"מסקנה זו נובעת מלשון תניית ברירת הדין, שלפי פשוטה קוראת להחלת הדין בישראל. ואם תאמר כי נוסח התניה לכל הפחות אינו ברור – אזי אין לתלות בה הסכמה להתדיינות לפי דין זר ... כי בהינתן שתי פרשנויות של תניה בהסכם אחיד, על הפרשן לבחור בפרשנות שלא תקפח את הלקוח; וכי פרשנות של תניית שיפוט תיעשה לפי לשונה הפורמליסטית" ובפרט "אילו התכוונה גוגל לקבוע, כפי הבנתה הסובייקטיבית היום, כי הכלל הוא דיון לפי חוק קליפורניה, ורק במקום שחוקי המדינה אוסרים זאת יתקיים הדיון לפי חוקי אותה מדינה - היה עליה לכתוב זאת באופן ברור ומפורש" (פסק הדין).
יתר על כן, השופטת גם מייתרת את האפשרות לטעות סופר או ניסוח כושל ומרחיבה - "ואף אם אניח כי ניסוח התניה מקורו ברשלנות - אין להניח כי למשתמש סביר ברור שמדובר בטעות מצד הספק, או כי התעורר אצלו ספק כבד בקשר לכך" (שם).
הפסיקה התקדימית אמנם סותרת את זו של בית המשפט העליון בנושא פייסבוק, אבל בוחנת מקרה ייחודי שבו וכאמור לא נרשם "באופן ברור ומפורש" לחוקי איזו מדינה כפוף האתר או הנכס הדיגיטלי.
המסקנה, מומלץ ועוד היום לקבל ייעוץ משפטי ולהתאים את תנאי השימוש בנכסים הדיגיטליים שלכם וכך שלא יחשפו אתכם לתביעות בבתי משפט זרים.
קישור לפסק הדין בכתובת www.law.co.il/media/computer-law/eshel.pdf
עקבו אחרי AhoyIT בטוויטר 
