אתם כאן: עמוד הבית חדשות תקדים משפטי: שיתוף תוכן במדיה חברתית חשוף לאשמת דיבה

תקדים משפטי: שיתוף תוכן במדיה חברתית חשוף לאשמת דיבה

פסיקת בית המשפט העליון ופשרה שהושגה לאחרונה, מהווים תקדים משפטי - תוכן במדיה חברתית ו\או שיתוף שלו, חשופים לתביעת הוצאת דיבה.

"לא יכול להיות ספק כי פעולה ישירה של כתיבת 'סטטוס' או 'פוסט' ברשת החברתית היא אכן פרסום כמובנו בחוק, ועל כן עשויה להקים עילה לתביעה ככל שיש בו משום לשון הרע" (סעיף 42, רע"א 1239/19) וכן כי "פעולת השיתוף יוצרת מעין "עותק" של הפרסום העוולתי אשר יוצג לחבריו או עוקביו של המשתף ברשת החברתית. מדובר אפוא בפעולה של חזרה על פרסום מסוים החושפת אותו למשתמשים נוספים ... ניתן לומר כי פעולה של שיתוף עשויה להקנות לפרסום מסוים תפוצה נרחבת ותהודה רבה (ובכך לתרום להפיכתו ל"ויראלי"), מעבר למה שהיה מקבל לולא שותף" (סעיף 45, רע"א 1239/19).

כך פסק הרכב בית המשפט העליון, בהובלת השופטת דפנה ברק-ארז (תיק רע"א 1239/19 - 8/1/2020) וקבע כי פעולת השיתוף ברשת-חברתית (הדהוד - SAHRE או ReRwitt) נופלת תחת סעיף 2 לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965 (אתר הכנסת). הפסיקה מבהירה, כי החשיפה היא ראשית לכותב התוכן המקורי אף גם למי שמשתף אותו באופן פעיל (SAHRE, במקרה דנן).

ראשית, מכירה השופטת בכך שדיני לשון הרע חלים גם במרחב הטכנולוגי הבלתי-מוגדר המכונה "רשת האינטרנט". שנית, כי פעולות "חברתיות" כמו SAHRE (או ReTweet ברשת טוויטר) או LIKE מהוות צעד "פעיל" ולא "סביל". אם כי האחרונה מהווה ועל פי היועץ המשפטי לממשלה "הבעת רגש" ולא "הפצה" פעילה כמו הראשונה ולכן בחר להחריג אותה מהכללה בסעיף 2 כאמור ובהתאם להעדר "כוונה" (אם כי בחינה טכנולוגית מעמיקה יכולה לסתור קביעה זו).

לשון הרעמסביר יו"ר הסוכנות היהודית יצחק הרצוג ובהמשך לפשרה בתביעה דומה שהגיש: "זיכרו: הרשתות החברתיות בעת הזו מזוהמות יתר על המידה בפייק ניוז. בריוני מקלדת למיניהם שמרשים לעצמם להפיץ שקרים ובדיות מוכרחים להבין שיש לכך מחיר. כשליח ציבור אני רואה לעצמי חובה להלחם בתופעה החמורה הזו ולאפשר שיח ציבורי שמבוסס על עובדות ולא על בדיות. גם שיתוף של פרסום שקרי מהווה פרסום לשון הרע. כך קבע לאחרונה בית המשפט העליון. אל נא תהיה אצבעכם קלה על המקלדת" (טוויטר 2020).

לכאורה ומהתקדימים הנ"ל, פעולת השיתוף (SHARE, האקטיבית לכאורה) היא זו החושפת את המבצע ואילו פעילות הלייק (LIKE, הפסיבית לכאורה) לא מהווה עילה ללשון הרע - אולם ראו הוזהרתם, שיקול דעת מעמיק של שופט יכול תמיד לראות בתוכן עליו בוצעה הפעולה מהותי כל-כך ומשמיץ כל-כך שגם היא תחשב בגדר לשון הרע. בפרט, אם ישכיל בית המשפט להבין כי מבחינת אלגוריתם החשיפה של רשתות חברתיות כמו פייסבוק, טוויטר, לינקדאין וכו' - גם פעולת לייק תורמת באופן מובהק לתפוצה ולחשיפה של התוכן הנדון.

המסקנה ובכל מקרה, שקלו היטב את צעדיכם ברשתות החברתיות ובמיוחד אם מדובר במותג העסקי שלכם שעלול להיות חשוף לתביעות והליך משפטי מורכב. הקפידו על תוכן מקורי, לא לשתף תוכן אגבי וגם אם הוא לכאורה תורם לנראות המותג מהיותו ויראלי או קנטרני, אל תסמכו על מערכות הניטור והאכיפה של הרשתות החברתיות עצמן - הן חסרות, איטיות וכושלות באכיפה ובפרט של לשון הרע - ובפרט אל תהיה ידכם קלה "על הדק הלייק או השייר".

הבהרה: פרסום זה אין בו להוות חוות דעת משפטית בשום צורה ומומלץ להיוועץ במשפטן מוסמך לכל דבר ועניין

===

משרד שורצברד ושות' עורכי דין, מתמחה בשירותי עריכת דין, יעוץ משפטי, דיני חוזים, גישור ונוטריון