אתם כאן: עמוד הבית חדשות עסקים מוסר התשלומים וחוק המע"מ

מוסר התשלומים וחוק המע"מ

חוק מס ערך מוסף מאפשר להוציא חשבונית זמן רב לפני קבלת התשלום התוצאה: מאות אלפי העסקים הקטנים, שפועלים ממילא במציאות כלכלית לא פשוטה של "שוטף פלוס", נאלצים להעביר את תשלומי המע"מ למדינה חודשים לפני שהם מקבלים את כספם. יהודה טלמון, נשיא לשכת ארגוני העצמאים והעסקים: "שינוי של מלה אחת יהפוך את החוק הזה לממשי ובעל שיניים".

ליאור פיין, תסריטאי וקופירייטר למגזר העסקי, נתקל באחרונה בבעיה רצינית. אחרי שביצע עבודה עבור חברת הפקה, הוציא פיין חשבונית בסך 25 אלף שקל, סכום משמעותי לעסק של אדם אחד. כמו תמיד, הוא שילם מע"מ כחוק, ומראש, אלא שהסכום הגדול לא נכנס לחשבונו. הלקוח של חברת ההפקה, חברת מזון גדולה, לקח "פסק זמן לחשיבה", ופיין נפל בין הכיסאות.

"כבר הוצאתי חשבונית מס ושילמתי למדינת ישראל אלפי שקלים שאין לי", מספר פיין. "בשיטת התשלום הנוכחית, המעוותת, עסק קטן כמוני נדרש לשלם מע"מ חודשים לפני שהוא מקבל את הכסף שלו, כי מקבל השירות מבקש שוטף פלוס 30, 60 וגם 90 יום. יוצא שאני, הקטן, מממן את חברת ההפקה שמממנת את חברת המזון הגדולה - וגם את מדינת ישראל.

"ויש פה אבסורד נוסף: המדינה מאלצת אותי לשקר לה. הרי דיווחתי שקיבלתי 25 אלף שקל, שלמעשה לא קיבלתי, ומי יודע מתי אקבל - אם בכלל", קובל פיין.

לא יכולת לבקש להוציא את החשבונית קרוב יותר למועד התשלום?

פיין: "בוודאי שיכולתי, אבל הייתי נתקל בסירוב. חברות מבקשות לקבל חשבוניות מס מיידית, כי הן מזדכות על המע"מ. מכיוון שאת התשלום לנותן השירות הן מעבירות אחרי חודש, חודשיים, שלושה ויותר, ברור שזה נוח להן - אבל אותי כעסק קטן זה יכול למוטט. למזלי, הבנקאי שלי התחשב במצבי והגדיל לי את קו האשראי, אבל לא אצל כולם זה עובד ככה".

"רשאי, לא חייב"

פיין לא לבד. ערן גזית, בעליה של חברת גזית מכון פוליגרף ואבחון מידע, המעסיקה ארבעה עובדים, מספר שלקוחות פרטיים משלמים עבור הבדיקה במזומן, אבל חברות שעובדות איתו באופן קבוע נוהגות, מטעמים ביורוקרטיים-פנימיים שהשתרשו כנוהג, לשלם באשראי.

"הממוצע הוא שוטף פלוס 60", אומר גזית. "כך יוצא שאני מממן חברות הרבה יותר גדולות ממני".

אחד הפתרונות הוא להוציא חשבונית עסקה - ולא מס.

גזית: "נכון, זה פתרון אפשרי, רק שאף אחד לא באמת מתייחס אליו. זה עובד ככה: אתה שולח חשבונית עסקה, הנהלת חשבונות שמה את זה בצד, אתה מחכה חודשיים, מתקשר, הנהלת חשבונות אומרת 'לא שלחת חשבונית מס', והנה חולפים להם עוד חודשיים עד שהכסף מגיע. חברות דורשות חשבונית מס, ולא מוכנות להסתפק במשהו אחר. אם חשוב לך שהכסף יגיע בזמן, מלא את בקשתן".

המצב, שהוא פועל יוצא של מוסר התשלומים הישראלי, בו את המע"מ משלמים העסקים הקטנים זמן קצר אחרי הוצאת החשבונית, בעוד את התשלום הם מקבלים רק חודשים אחרי מתן השירות, לא נעלם מעיני רשות המסים. כבר בינואר 2009 קבעה הרשות בהוראת שעה, שעוגנה בחקיקה (סעיפים 24 ו-29 לחוק המע"מ), כי כל נותן שירותים שמחזורו אינו גבוה מ-15 מיליון שקל בשנה יהיה חייב להוציא את החשבונית עד שבעה ימים ממועד התשלום. בקרוב תחול אותה הקלה גם על יצרנים שמחזורם אינו גבוה משני מיליון שקל.

"למיטב הבנתנו, כוונת המחוקק היתה שנותני שירותים יוציאו חשבוניות מס וידווחו על העסקות רק לאחר קבלת התמורה - כלומר, על בסיס מזומן", אומרים ברשות המסים.

"נפלא", אומר יהודה טלמון, נשיא לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל (להב). "כאילו נפתרו הבעיות של העסקים הקטנים, שלא ייאלצו עוד לשלם מע"מ ומס הכנסה הרבה לפני שקיבלו את התשלום עבור עבודתם.

מעשית, אני חושש שזה פשוט לא קורה".

למה?

טלמון: "כי הבעיה אינה בכוונה הטובה שמאחורי

החוק, אלא בעובדה שהוא מחייב להוציא חשבונית עד שבעה ימים מהתשלום - אבל גם מאפשר להוציא אותה שלושה חודשים קודם, כך שכל גוף גדול יכול לדרוש את החשבונית מראש, ושוב יצרנו מצב שבו העסק הקטן כפוף לגחמותיו של המשלם".

טלמון יודע על מה הוא מדבר. המצב הבעייתי משתקף בצורה ברורה במכתב שקיבלה באחרונה לשכת החוקרים הפרטיים בישראל מבנק הפועלים, שכותרתו "תשלום שכר טרחה למשרדי חקירות". המכתב נשלח בתגובה לבקשת הלשכה להוציא את חשבוניות המס קרוב יותר למועד התשלום.

"אכן, החוק מאפשר הוצאת חשבוניות סמוך לאחר התשלום", כותבים בבנק הפועלים, "אבל אינו אוסר בשום פנים ואופן הוצאת חשבוניות מס טרם ביצוע התשלום. ביצוע התשלום כנגד החשבוניות חשוב לבנק לצורך ניהולם התקין של ספריו. מסיבה זו דורש הבנק מכל ספקיו לנהוג בדרך זו".

במלים אחרות, בנק הפועלים אומר לנציגי החוקרים הפרטיים בדיוק את מה שאמרה חברת ההפקה לפיין: החוק גמיש מאוד - אפשר ככה ואפשר גם ככה.

"כוונת המחוקק היתה ברורה וחד-משמעית",

מדגיש טלמון - "לאפשר לנותני שירותים לדווח על עסקותיהם רק לאחר קבלת התשלום - רק שהשימוש במושג 'רשאי' ולא 'חייב', חושף אותם לפלפול משפטי, ושוב ידו של הלקוח הגדול על העליונה".

והפתרון?

טלמון: "לוודא שהדרישה לא אופציונלית. נותן השירותים יהיה חייב להוציא את החשבונית פחות או יותר במקביל לקבלת התשלום, ומקבל השירות לא יוכל על פי חוק לדרוש את חשבונית המס חודשיים-שלושה קודם לתשלום. שינוי של מלה אחת בלבד יהפוך את החוק הזה לממשי ובעל שיניים".

מחסום לקטר הצמיחה

ברשות המסים לא מתכננים להיעתר לדרישתו של טלמון, אף שהם מבינים שהחוק במתכונתו הנוכחית לא ממש עוזר לעסקים הקטנים.

"לפני כמה חודשים הובא לידיעת רשות המסים כי בעלי מקצועות חופשיים ונותני שירותים אחרים נדרשים לעתים על ידי לקוחותיהם להוציא חשבונית מס לפני מועד קבלת התמורה", הם כותבים בתגובה לפניית TheMarker. "יודגש כי מדובר בדרישה הנובעת ממערכת היחסים העסקית בין הצדדים לעסקה, ולא בדרישה מכוח החוק".

מתגובת רשות המסים עולה כי הרשות משאירה את פתרון הבעיה לשיקולם של שני הצדדים. ומי מרוויח מזה? בעיקר העסקים הגדולים ובעלי הכוח. הרגולטור הוכיח כוונה טובה, אבל שוב אינו ממש מסייע לעסקים הקטנים - קטר הצמיחה של המשק.

המאמר המלא פורסם במקור באתר דה-מרקר בתאריך 20.11.2011.