אתם כאן: עמוד הבית מאמרים מוניטין במשרדי עורכי דין

מוניטין במשרדי עורכי דין

מוניטין במשרדי עורכי דין נתפס כרכיב מרכזי בקביעת ערכו הכלכלי של המשרד. זאת, מטבע העיסוק המשפטי ובפרט ייעוץ משפטי שמאופיין באמון אישי המגיע עד לרמת הסתמכות עיוורת על עצת עו"ד.

אז איך קובעים מוניטין למשרד עורכי דין ואיך מכמתים את אמון הלקוחות בו לכדי שווי ערך?

שאלה זו, של קביעת ערך למשרדי עורכי דין וזאת בהסתמך על המוניטין שלהם כמכלול ושל עו"ד הדין הפועלים בהם כפרטים, יכולה להיות מכרעת עבור משרדי עריכת דין קטנים ובינוניים בעת שהם מבקשים לפרק שותפות או למזג לתוכם משרדים נוספים. ייחודיות זו, של ענף עריכת הדין והמשפט, מבדילה אותם משאר העסקים הקטנים באופן בו הם קובעים לעצמם ערך.מוניטין במשרדי עורכי דין

לכאורה, בבואנו לקבוע שווי משרד עורכי דין נבקש להסתמך על הנכסים הממשיים שהוא מציג - כמו שטחי משרד, ציוד משרדי, ציוד מחשב, מזומן, ספרייה משפטית עשירה (ערכם של ספרי משפט גבוה מאוד ולכן אסור להזניח היבט זה בחישוב הערך), כוח אדם מקצועי מחוייב בחוזים, הסכמי שכר טירחה ארוכי טווח וכדומה.

אולם, האם סך כל הנכסים האמורים אכן מהווה הצגה נאותה של הערך הנדרש? ובכן, רו"ח אהרון זהר (אחד מבכירי רואי החשבון בישראל, ממלא מקום יו"ר בדלויט-בריטמן-אלמגור-זהר) חושב אחרת. בעדות שנתן במשפט, שעסק בסכסוך שניטש בין עורכי דין על שווי השותפות שלהם שפורקה, הוא מסביר כי "... רק למשרדים בודדים בישראל יש מוניטין ..." ובכך מבהיר כי הערכת שווי ערך למשרדי עורכי דין לא יכולה להתבסס על חישוב הנכסים שהוצג למעלה. הוא מוסיף הסתייגות הגורסת כי "... אם אפשר להיווכח שהלקוחות אינם באים בגלל האנשים אלא בגלל המותג, זה קובע שלמשרד יש מוניטין ...". אולם, מיד מביא דוגמא מפריכה, "... במשרד כספי המוניטין האישיים של רם כספי מאפילים על המוניטין של המשרד. אני לא יודע אם המשרד ישרוד לאחר שרם כספי יעזוב ...".

אז איך בכל זאת מחשבים ערך מוניטין למשרד עורכי דין? זהר ממשיך ומסביר, "... מתייעצים עם מתחרים בענף ומשווים דו"חות רווח והפסד של משרדים שונים. במשרדי עורכי דין המוניטין נקבעים על פי מחזורים, וכאלה שיכולים לחזור על עצמם. ולא מכפילי רווח ...". תשובה זו, אם כי חדה וברורה משאירה אותנו בערפל בנוגע ליכולת לשקלל את ערך המוניטין של המשרד כולו, אל מול הערך הפרטני של כל אחד ואחת מעורכי הדין הפועלים בו (רו"ח זהר מצוטט מתוך עמית בן-ארויה באתר דה-מרקר).

גם בית המשפט מתלבט בסוגייה זו ושופטת המחוזי רות רונן אף ביקשה למנות מומחה לנושא זה, שיסייע לה לגבש פסיקה בתביעה שהוגשה לפניה לנושא זה בדיוק. בהקשר זה, פנתה השופטת לתובע בשאלה, "... אם אין משמעות למוניטין של הפירמה עצמה, מדוע אתה שותף במשרד שנקרא גורניצקי ולא כזה שכולל את שמך? ...". עו"ד רובין, התובע, משיב כי "... יש דיונים במשרד גורניצקי האם אכן הפירמה צריכה להיקרא על שמו של עו"ד גורניצקי שאותו מכירים רק כסופי השיער בינינו, או שצריך לקרוא לו, מבלי להישמע שחצן, משרד עורכי הדין רובין ועוד כמה שמות ..." ובכך מציג את המוניטין בהקשר של זמן ומקום ולא כערך מוחלט (מובאות מתוך ענת רואה באתר כלכליסט).

בפסיקה ותיקה יותר, קבעה שופטת בית המשפט המחוזי רנה משל כי "... מוניטין כאמור קיים רק בשותפויות וותיקות ומוכרות, כדוגמאות צוינו המשרדים: הרצוג פוקס נאמן, גורניצקי וכיוב' ..." ובכך חיזקה את קביעתו של רו"ח זהר כי רק למשרדים בודדים בישראל אכן הזכות לכמת מוניטין כשווה ערך כלכלי. אולם, עו"ד דויד זלמנוביץ' מציג הסתייגות מקביעה זו ומפרט, בין היתר: "... הספרות והפסיקה מגדירות מוניטין כצבר יתרונות הקיימים לעסק בשל תכונותיו ... [ומכאן ש-] ... הפסיקה הישראלית מבדילה באופן ברור בין המוניטין הקיים לנותן שירות באופן אישי למוניטין של עסקו ... " (הציטוטים מתוך עו"ד דויד זלמנוביץ' בכלכליסט).

לסיכום, משרד לעריכת דין אינו זהה, באופן הערכת השווי שלו, לעסקים קטנים ובינוניים הדומים לו במחזור העסקי, במספר המועסקים ובהיקף הפעילות שלהם. על מנת לבצע הערכת שווי אמיתית למשרד כזה יש לכמת את מכלול הנכסים שלו - ממשיים ורוחנים ובפרט את המוניטין המצטבר של המשרד כמכלול ושל עורכי הדין הפועלים בו כפרטים.

בכל מקרה והיות שמקצוע עריכת הדין מתאפיין בדרישה לרמת אמון גבוהה ביותר - הרי שגם בין השותפים במשרדי עו"ד נדרש לקיים ולתחזק רמת אמון דומה שתאפשר את קביעת הערך במקרה של מיזוג או פירוק.