אתם כאן: עמוד הבית מאמרים הישרדות העסקים הקטנים בישראל

המרכז לעסקים קטנים ובינוניים בישראל

הישרדות העסקים הקטנים בישראל

כעת זה רשמי: העסקים הקטנים והעצמאיים בישראל מופלים לרעה בתחום האשראי הבנקאי ויתר על כן מתקשים עקב כך לשרוד ביחס למדינות המערב וה-OECD.

מצוקת האשראי בישראלכך מראים נתונים שפורסמו לאחרונה ומוצגים בטורו של סמי פרץ בדה-מרקר וכפי שכבר נטען בעבר, באתר המרכז לעסקים קטנים, במספר מאמרים הנוגעים במשבר מצוקת האשראי ובהם הוצג הנתון המבסס את העובדה כי מעל מחצית מהעסקים הקטנים עומדים בפני קשיי גיוס אשראי בנקאי ובכלל. כל זאת, למרות שמחקרים מוכחים כי הרחבת מגזר העסקים הקטנים והבינוניים והעוסקים העצמאיים הוא אחד מהפתרונות היעילים והבריאים ביותר למשק - להתמודדות עם בעיית הריכוזיות.

בטורו, מסביר סמי פרץ כי "... בישראל פועלים כ-400 אלף בתי עסק קטנים, וכמחצית מהם לא מעסיקים עובדים, כלומר הם עסק של איש אחד (מעצב, כירופרקט, מהנדס מבנים). שיעורי השרידות של עסקים קטנים ובינוניים בישראל נחשבים נמוכים יחסית במונחים מערביים. על פי מחקר שנערך על ידי BDI עבור הרשות לעסקים קטנים ב-2006, שיעור השרידות של עסקים קטנים בישראל בשנה הראשונה לפעילותם הוא 71%, לעומת 91% בבריטניה. השרידות בשנה השנייה היא 58%, לעומת 83% בבריטניה. בשנה השלישית, סיכויי השרידות של עסק קטן בישראל יורדים כבר ל-47%, לעומת 69% בבריטניה.

מה מביא לשיעור הישרדות כה נמוך של העסקים הקטנים בישראל? חוסר נגישות למימון, חסמים ביורוקרטיים, חוסר ידע בשיווק ובהדרכה מספקת ועוד. כדי להגדיל את כושר השרידות של עסקים קטנים ואת סיכויי הצלחתם וצמיחתם, נדרשת פעולה משולבת בשלוש חזיתות: הגדלת הידע והמקצועיות של עסקים אלה, הסרת חסמים ביורוקרטיים שמהווים חסם מרכזי בהצלחת עסק והגדלת הנגישות למקורות מימון. המדינה עושה מעת לעת מהלכים ספורדיים, אבל אין לה מדיניות רשמית ושיטתית להפיכת העסקים הקטנים למנוע צמיחה משקי. צריך לזכור שעסק קטן מחייב את בעליו לשמש בו זמנית במגוון תפקידים, שבחברות גדולות נעשים על ידי כמה אנשים. בעל העסק הבודד הוא המנכ"ל, סמנכ"ל השיווק, סמנכ"ל התפעול ומנהל כוח האדם של העסק. פלא שרבים אינם שורדים?

מחקר, שנערך לפני שנתיים על ידי ענת ארבל ובהנחיית דוידה לחמן-מסר עבור קרן קורת, בחן את שאלת מימון העסקים הקטנים בהתייחס לנעשה בעולם. במחקר צוין כי במדינות המפותחות נוצרות כ-57% מהמשרות החדשות על ידי עסקים קטנים. מאז אמצע שנות ה-90 יצרו העסקים הקטנים בארה"ב 60%-80% מהמשרות החדשות.

ברור שלבנקים קל יותר לטפל בהלוואה אחת של 200 מיליון שקל מאשר ב-200 הלוואות של מיליון שקל כל אחת, וזה המקור לפער בין הריבית הנמוכה שהם גובים מעסקים גדולים לריבית הגבוהה שהם גובים מהקטנים. אבל בראייה משקית, ההשקעה בעסקים קטנים מניבה יותר רווחים, יותר מקומות עבודה ופחות סיכון, לכן אפשר לקבוע שהריביות שגובים הבנקים מעסקים גדולים אינן משקפות את רמות הסיכון האמיתיות שלהם. הדרך לתקן זאת היא מדיניות משולבת של בנק ישראל והממשלה, שתסמן את העסקים הקטנים כמנוע צמיחה ותסלול את דרכם של רבים יותר להצליח ולהתפתח. זה משתלב היטב עם הדרישה להגברת הצדק החברתי." (דה-מרקר, "אם כל עסק קטן יעסיק עוד עובד" 8.6.2012).

כאמור, אתר המרכז לעסקים קטנים ובינוניים בישראל מרבה לעסוק בשאלת משבר האשראי למגזר זה וכבר בספטמבר 2010 פרסם טור בנושא מצוקת האשראי הבנקאי וכמו כן הומלצו פתרונות בדמות פניית העסקים הקטנים לפתרון הממשלתי, בדמות משפחת קרנות לעסקים קטנים המעניקות הלוואה בערבות מדינה המעניקות תנאי הלוואה נוחים, פריסת תשלומים, גרייס וכו' וזאת במסגרת מסלולים השונים המתאימים לעסקים בתחום היבוא והיצוא, מגזרים ופריפריה וכו'. בין קרנות אלו, הושם דגש על קרן תבור כקרן בערבות מדינה המתאימה ביותר - מבחינת מתאר ההפעלה והתקצוב שלה - למגזר זה (למידע נוסף על קרן תבור טפסים ומידע כללי על קרנות סיוע מדינה לעסקים לחצו על הקישורים).

גם פרץ מציע חלופה מקורית למצוקת האשראי, כשהוא שואל -"... מדוע שגופים מוסדיים לא ייכנסו למימון עסקים קטנים? אם התשואה שהבנקים מניבים במגזר הזה היא 30%-50% בשנה, יש מספיק בשר כדי לפתח אלטרנטיבות חוץ בנקאיות. לא באופן ההרפתקני והמופקר שבו המוסדיים מימנו את עסקי הטייקונים, אלא באמצעות הקמת מערכי אשראי מקצועיים ומתמחים. זה טוב לפיזור הסיכון, טוב לכלכלה ואפילו טוב לחוסכים, שכספי הפנסיה שלהם יושקעו במאות אלפי עסקים ולא במספר מצומצם של עסקים ענקיים וממונפים להחריד".

@ היי פרופיט - שרותי ניהול כספי.